אודליה נמיר, משרד עורכי דין ונוטריון 

מושע, משאע, מושה, מושעא (בטורקית: muşah, מהמילה הערבית مشاع, מֻשַׁאע) הוא מושג מחוק הקרקעות העות'מאני (1858). המושג מקובל בישראל לתאר בעלות משותפת על מקרקעין, על פי חוק המקרקעין.
​

מאת עו"ד אודליה נמיר, יוני 2019

​​

פירוש השם מושע הוא "שותפות". שותפות כזו יכולה להיווצר כתוצאה מירושה (מספר יורשים ירשו נכס שהיה קודם לכן בבעלות אדם אחד), או מספר בעלי חלקות שהפכו לשותפים בחלקה אחת חדשה (בעקבות תכנית איחוד וחלוקה), ואף במקרים נוספים.

השותפות לא בהכרח מעידה על בעלות. למשל, בעל אדמה יכול היה להחכיר אותה למשפחה מסוימת וזו החליטה לחלק בינה לבין עצמה את השטח המוחכר לעיבוד משותף כמשאע.

ברבות השנים התגלו מספר שיטות אחזקה משותפת מקרקע מעובדת ועד למרעה משותף. המשאע הקלאסי שמוזכר בדרך כלל הוא עיבוד בו לכל שותף יש חלק בקרקע, אבל אין לו קרקע מוגדרת כשלו, משום שכל תקופה מסוימת המעבדים החליפו ביניהם חלקות. 
 

מאז חקיקת חוק המקרקעין ב-1969, פירוק שותפות במקרקעין מתבצע על פי הוראות החוק.
 

בעסקאות נדל"ן אשר בהן מעורבות דירות במושע, הבנקים נוקטים עמדה של הטלת אחריות זיהוי הנכס על השמאים של הבנקים. נדיר למצוא שמאים שמסכימים לזהות נכס במושע, ולכן בעסקות נדל"ן שנעשות מאז 2012 הבנקים פחות מעניקים משכנתאות לנכסים הרשומים במושע.

 

יוצאי הדופן הם כאשר לנכס יש תשריט, או כאשר יש תקנון או הסכם לנכס. בכניסה לעסקה שכזאת על הקונה לקחת בחשבון שהרכישה היא על בסיס מזומן ללא הלוואת משכנתא, או בהלוואת משכנתא יקרה יותר (שכן הבנקים ישקללו את הסיכון הנובע ויתמחרו אותו בהתאם). צריך לקחת בחשבון שלמוכר עלולה להיות בעיה במכירת נכס שכזה בהמשך, בבואו לממש את הנכס.